בנק הפועלים בע"מ נ' רימבו

החלטה

1.המבקש עותר למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 66,570 ₪, יתרת חובה בהלוואה ע"ס 50,000 ₪ אשר ניתנה ביום 17.11.08 ללווה ז'לב רוזה וכן להוצאות הנלוות שנגרמו למשיב בגין תביעת הלווה.

מכתב התביעה ונספחיו עולה כי בהלוואה אשר ניתנה ללווה צויין כי מטרתה : "חידוש בית". כנגד הלווה הוגשה תביעה בת.א. 3755/09 ולאחר שביום 24.5.10 ניתן כנגדה צו כינוס, הוגשה התביעה כנגד המבקש.

סכום התביעה מורכב מסך של 52,614 ₪, יתרת החוב בהלוואה, וסך של 13,956 ₪ אותם מייחס המשיב להשתתפות המבקש בחובות הלווה בגין אגרות ושכ"ט עו"ד שנפסקו כנגד הלווה בהליכי בימ"ש והוצל"פ.

2.לטענת המבקש לא גילה לו המשיב כי מטרת ההלוואה היתה לחיוב קיים ולפיכך פטור הוא מכח סעיף 23(א) לחוק הערבות מאחר והמשיב הפר את הוראת סעיף 22(ב)(3) לחוק הערבות. לטענתו ההלוואה נלקחה לכיסוי יתרות חובה קודמות ולא כפי שהסבירה לו הלווה, לצורך עסקי ,להקמת מספרה.

עוד טען המבקש כי המשיב הפר חובתו בסעיף 26(ד)(1) לחוק הערבות ולפיכך אינו זכאי לדרוש מהמבקש לשלם את ההלוואה בתשלום אחד וככל שתדחה טענתו הראשית, יהא חב רק בתשלומי ההלוואה המקורית ללא תוספת הפרשי הצמדה וריבית וההוצאות הנלוות שנתבעו.

דיון והכרעה

3.לאחר שני מועדי דיון שלא התקיימו, נחקר המבקש ביום 3.8.11. מחקירתו עלה כי המבקש מתקשה להבין עברית, גם בעזרת מתורגמנית. למרות שהמבקש לא הבין כי חתם על תצהיר כדי להתגונן, בסופו של דבר טען כי הסביר לבא כוחו את פרטי המקרה והוסבר לו תוכן התצהיר. לא מצאתי מקום,למרות הבנתו המצומצמת של המבקש, לקבוע כי לא הבין כלל כי חתם על תצהיר. העזרות בעו"ד נועדה לסייע במיוחד לאנשים בעלי כושר התבטאות כשל המבקש ואין להעמיד את חוסר יכולתו של המבקש לרועץ כנגדו.

חקירת המבקש לא סתרה את שתי טענותיו של המבקש. המבקש לא טען כי לא חתם כערב אלא טען כי מטרת ההלוואה לא הוסברה לו. טענה זו לא נסתרה בחקירתו ולפיכך עומדת למבקש הגנה בטענה כי ההלוואה יועדה לתכלית שונה מזו אשר נכתבה במסמכי ההלוואה.

4.הוא הדין ביחס לזכות המבקש לפרוע את ההלוואה בתשלומים. העובדה כי בחקירתו טען המבקש כי אין לו יכולת להחזיר את ההלוואה אינה משנה את העובדה כי לא נסתרה הטענה כי מלכתחילה לא ניתנה לו האפשרות להכנס לנעלי הלווה ולשלם את ההלוואה בתשלומים.

פועל יוצא מקבלת טענה זו הוא כי יש ליתן רשות להתגונן לכל ה"תוספות" לסכום ההלוואה. אם נשללה הזכות לשלם בתשלומים ודאי שנוצרו הוצאות מיותרות שאין להעמיסן על הערב. ככלל, נראה כי היקף ההוצאות שמבקש המשיב להעמיס על המבקש חורג מתכליתו של סעיף 25(א)(3) לחוק הערבות המאפשר לחייב ערב גם בהוצאות שקבע בימ"ש או ראש ההוצל"פ. ספק רב אם בגדר הוצאות אלו נכלל גם שכ"ט שנפסק לטובת המשיב בבימ"ש והוצל"פ ואין הצדקה לחיוב כפול כאמור בשכ"ט.

לאור האמור לעיל, ניתנת למבקש רשות להתגונן. למרות מחדלי המבקש בהתייצבותו לדיונים, הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליכים.

הצדדים יתאימו כתבי טענותיהם לסדר דין מהיר לפי התקנות.

התיק יועבר לקביעה בפני שופט.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: